מבצע צבאי שנערך בגבול ישראל-לבנון ב- 27-11 באפריל 1996, שלוש שנים לאחר מבצע "דין וחשבון", בעקבות מטחי קטיושות שנורו על הגליל.

מטרת המבצע הייתה להפסיק את הירי על ישראל ולהחזיר את הביטחון לצפון ישראל, במישרין על-ידי תקיפת המחבלים ומוצביהם, ובעקיפין על-ידי הפעלת לחץ על ממשלת לבנון באמצעות לחץ על האוכלוסייה האזרחית שלה. חלק מתושבי דרום לבנון הניחו כי ישראל תגיב על ירי הקטיושות, ולכן ברחו צפונה עוד לפני המבצע. בדומה למבצע "דין וחשבון", צה"ל תקף בעיקר באמצעות חיל-האוויר וחיל התותחנים.

בתחילת המבצע פעולת ישראל התקבלה בהבנה בקרב מדינות המערב, אבל בעקבות פגיעה של ישראל בתושבים רבים בכפר קנא שבדרום לבנון, השתנה היחס, ובסופו של דבר החליטה מועצת הביטחון של האו"ם לגנות את ישראל על המתקפה במסגרת החלטה שהתקבלה ב-23 באפריל 1996, ותבעה מישראל להפסיק את המתקפה. המבצע הסתיים ב-31 ביולי 1996, לאחר שהצדדים הסכימו על הפסקת אש.

הסכם הפסקת האש נחתם בין ישראל, לבנון וסוריה בתיווכו של מזכיר המדינה האמריקני דאז, וורן כריסטופר. ההסכם כלל איסור מוחלט של ירי משטחי לבנון לתחומי מדינת ישראל ואיסור על צה"ל ועל צד"ל לפגוע באזרחים, באזורים מאוכלסים ובתשתיות בלבנון. כמו כן קבע ההסכם כי תוקם ועדת מעקב מעורבת, שתפקח על ביצועו, המורכבת מנציגי ישראל, סוריה ולבנון וכן נציגים מארצות הברית ומצרפת.